פרק ח
א ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל ב ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע ג ולא הלכו בניו בדרכו [בדרכיו] ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט
ד ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה ה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים
ד ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה ה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים
פרק יב
ויאמר שמואל אל כל
ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך ב ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם
אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה
לכאורה
בפרק יב שמואל הנביא עורך מסע פרידה מעם ישראל, ונותן את צוואתו האחרונה. לא הבנתי מדובר הוא מזכיר להם :" ואני זקנתי
ושבתי ובני הנם אתכם" הרי בפרק ח הוא
כבר יודע שהעם מואס בבניו, וזה נראה כאילו הוא מעביר מסר, לא יקרה כלום אני ייפטר
מהעולם כי בני אתכם, הרי בניו מושחתים ולוקחי שוחד?
המלבים
מסביר כי בני הנם אתכם, שלמעשה הם ירדו מגדולתם והם עכשיו כמוכם לא מורמים ממכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה