הגאון הצדיק, רבי מרדכי ליב
צוקרמן זצוק"ל, מגדולי התורה והמוסר, ורב בית הכנסת "פרושים" גבעת
שאול.
נולד לאביו הרב נחמיה בעיירה "לבדובה". בערב שבת קודש ה
באדר תרע"ב.
אביו רבי נחמיה, קיים את הפסוק בקהלת, "בבוקר תזרע את זרעך ולערב אל תנח ידך" , אחרי ששיכל את
אשת נעוריו, נשא לזקנותו את רעייתו מרת שולא, ונתקיים בו
המשך הפסוק " כי אינך יודע
אי זה יכשר" ומכל צאצאיהם מקודם
לא נשאר מהם אחד, חלק מהם נוספו במלחמת
העולם השניה, וחלק הנשאר לא נשארו ביהדותם רח"ל.
אביו ר' נחמיה היה יהודי בר אויריין, וירא שמים נודע במיוחד במצוות
הכנסת אורחים, ופעל הרבה לחיזוק הדת בעיירה. נפטר
י"ט כסלו תרצ"ט.
הגאון הצדיק רבי מרדכי למד בישיבה קטנה, ישיבת "לידא" אצל הגאון רבי יעקב
ניימן זצוק"ל, משך ג שנים
ומחצה. משם עבר לישיבה גדולה, לישיבת
סלונים שבליטא אצל הגאון רבי שבתי יגל זצוק"ל משך שנה ומחצה.
לאחר שנה ומחצה סבל רבי מרדכי מצרידות קשה בגרון ונסע לסדרת טיפולים בוילנא ולכך נכנס
ללמוד בישיבת "רמיילס" אשר
בוילנא, אצל הגאון רבי שלמה היימן זצוק"ל.
(הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ
הגיע ללמד בישיבת "רמילס" מיד לאחר שעזב רבי מרדכי את הישיבה.
וסיפר שהכל דיברו אז אודות המצוין מרדכי צוקרמן, שנסע ללמוד בראדין.)
משם עבר ללמוד שמונה ומחצה
שנים, בישיבת "ראדין" ושנתיים ומחצה ראשונים היה עוד בחיי מרן החפץ חיים
זכותו יגן עלינו. וזכה לשמוע ממנו את
שיחותיו בכל ליל שבת קודש, בין קבלת שבת למעריב, ובשבת אחרי סעודה ג'.
ר' מרדכי לא החסיר שום שיחה אחת מהחפץ חיים, דמותו של מרן החפץ חיים היה כל ימי חייו חקוקים
על ליבו, פעם הביא אחד לפניו ציור תמונה של "החפץ חיים" שאותו אחד צייר
בעצמו, וביקש אותו צייר, להעניקה לר' מרדכי
אמר לו ר' מרדכי:"אין לי צורך
בתמונה דמותו של "החפץ חיים"
עומדת לנגד עיני משך כל ימי חיי. כל פעולה שאני עושה אני חושב מה היה הרבי אומר על כך"
עת שהותו בראדין, היה אז מחלוקת בישיבה, ור' מרדכי היה מהיחידים, שלא
התערבו כלל במחלוקת.
יש עדות מתלמידי ראדין, (הגאון חיים יצחק פופקא מזקני הרבנים בארה"ב,
אשר זכה לשמש את החפץ חיים במשך כמה שנים, וכן שמע רמ"ד אדלר, בשם הרב
שלמה אפשטיין ) ששמעו מפיו הקדוש של "החפץ
חיים" שאמר על ר' מרדכי:" הוא עולה תמימה".
בשנת תש בעת מלחמת העולם השניה, עזבו בני
ישיבת ראדין את הישיבה, ואז הלך ללמוד
בבית התלמוד, ב"קלם". שם
דבק מאוד ברבו הגה"צ רבי דניאל
מובשוביץ זצוק"ל. ושם שהה שנה וד חודשים
עד אשר נאלץ לעזוב את המקום,
ולברוח מחמת שהרוסים חיפשו אחריו.
וכמה חודשים לאחר מכן עלו למוקד כל בני
הישיבה על קידוש השם.
ר' מרדכי היה אומר תמיד בעצב כשדמעות זולגות מעיניו:" לא
זכיתי להימנות על אותם קדושים"
ברח מקלם, ל"גטו
קובנא". שם בגטו שימש את רבו של קובנא, "הדבר אברהם" הגאון רבי
אברהם דובער כהנא שפירא, זצוק"ל בשבועות האחרונים לחייו בעת חוליו.
גדולה הייתה הערכתו של הדבר אברהם לר' מרדכי ובדבריו האחרונים
התבטא:" את ר' מרדכי צוקרמן לא אשכח".
בגטו קובנא, התקרב מאוד\
להגאון רבי אברהם גרודז'ינסקי המשגיח ומנהלו הרוחנית של ישיבת סלבודקא. הגאון ר' אברהם השיב לו אהבת אין קץ
פעם שאל ר' מרדכי את רבו רבי אברהם, מה מצא בו שהוא כ"כ
מקרבו? והשיב לו:" שמעתי עליך כי
בעת התלקחות המחלוקות בישיבת ראדין לא התערבת כלל"
בחסדי השם ובניסים גלויים,
שרד את כל המלחמה האיומה, בימי הגטו הקשים
ובעת ההצלה היה ביחד עם הגאון העילוי רבי מרדכי פורגמנסקי זצוק"ל. לאחר הצלתם
הניסית, פעלו שניהם יחד פעילות רבות ונשגבות למען הפליטים, אזר כגיבור
חלציו לגמול חסד עם החיים, הקים כמה וכמה משפחות מהפליטים. והרבה פעלים בתבונה
ובחמלה, להחיות רוח שפלים ולב נדכאים. כמו כן גמל חסד עם המתים, ועסק הרבה בקבורת
מתי הגטו.
בתקופה זו נשא את רעייתו
הרבנית הצדקנית מרת חיה בריינא ע"ה. אשר הייתה לו לעזר ולימין
במשך ימים אלו, בכל פעילותיו הכבירים. ובמשך כל ימי חייו לעמוד על התורה ועל
העבודה.
בתש"ז עלה לארץ ישראל,
מגמתו ושאיפתו הייתה שבארץ ישראל ישב על התורה ועל העבודה, לברוח מכבוד,
ומכל משרה. אמנם שהגיע לארץ עלה לבקר
את הגה"צ ר' אייזיק שר זצוק"ל
ראש ישיבת סלבודקא ושח איתו כשעה ארוכה על מאורעות הגטו, לאחר השיחה אמר לו ר'
אייזיק :"חושב אתה שעד עתה היית עסוק בהצלת נפשות ושיצאת ידי חובתך. העבודה
האמיתית מתחילה עכשיו. הציונים נאבקים לחלל את ארץ הקודש, חובותינו בשעה זו, לבנות
תורה בארץ ישראל, ולהפיץ קדושה ויהדות ואתה בכישרון ההנהגה שלך, יכול לחולל פלאים, ולהפוך עולמות.
חובה עליך לפעול בכל כוחותיך" .
דברים אלו עשו לו ספיקות ממה שהיה
בהחלטתו. נסע משם למרן החזון איש
זצוק"ל ושטח ספיקו לפניו מצד אחד רצוני עז להמשיך ללמוד, אולם מצד שני
תוכחותו של ר' אייזיק שר עוררה בי ספיקות, שמא בכל זאת חובותי להשיב טובה
לקב"ה ולעסוק בפעילות רוחניות, תשובת
מרן החזון איש הייתה:" עד עכשיו היית במקום שאין איש, וחובתך הייתה להשתדל
להיות איש, ולהתעסק בפעילות הצלה
וחסד, כעת עליך לשכוח מהכל להתיישב בבית
המדרש ולעסוק בתורה ללא כל עיסוק
נוסף, יש שתפקידם להיות מרביצי תורה ויש
שתפקידם להיות לומדי תורה תשובתו של "החזון איש" לקח ר' מרדכי בשמחה, וחיזוק את עצמו
בהחלטה ברורה איני זז מאהלה של תורה.
עלה לירושלים בתקופה הראשונה גר ברחוב שמואל הנביא ומשם לשכונת אחווה ומשם עלה אל ביתו "גבעת שאול" ברחוב עמרם גאון.
ביתו היה סמוך ממש לבית המדרש "פרושים" גבעת שאול שם קבע
מקומו יותר מיובל שנים בפינת מזרחית דרומית של בית המדרש, עסק בתורה ובמוסר בשקידה עצומה ובעבודה שבלב
בתפילותיו הזכות מתוך קדושה וטהרה ופרישות גדולה מכל הבלי העולם הזה. ומתוך צניעות גדולה
ובריחה מכבוד ופרסום ומשרה. שם היה ביתו עד שהיה מראה בלתי נפרד מבית המדרש
ולא היה כמעט מציאות לראות את בית המדרש ללא ר מרדכי.
את התואר רב בית הכנסת "פרושים" גבעת שאול, לא
היה בזה קבלת משרה אלא מכיוון שהוא היה זקן מכולם המתינו עליו עד גמר
תפילותיו קמו מפניו מחמת זקנותו וממילא קיבל את התואר רב בית הכנסת.
בירושלים היה מביתו של הרב מבריסק הגרי"ז הלוי
זצוק"ל.. היה לו קביעות לעלות לתפילת
מנחה בכל שבת ושבת בבית מרן הרב מבריסק לשוחח עימו בלימוד ובשאלות בענייני הלכה והנהגה שהצטברו אצלו במשך ימות
השבוע. הרב מבריסק החזיר לו אהבה
והתבטא עליו בביטויים מופלגים. הרב מבריסק חיבב את ר' מרדכי והעריך את תפילותיו ובאופן קבוע
היה מכבדו לגשת לפני התיבה במנחה של שבת, ולעיתים אף כבעל שחרית בימים
נוראים וכל נדרי וערבית בליל יום הכיפורים.
כמו כן היה מאוד מקורב אצל המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל.
המשגיח הזמינו לשיחותיו הקבועות הנאמרות בביתו בלילי שבתות ובמוצאי שבתות וכשהמשגיח עבר לבני ברק בשנת תשי"ד, לאחר פטירתו של המשגיח הרב דסלר, נמשך הקשר
ע"י מכתבים. למעלה משישים מכתבים שלח
המשגיח לר' מרדכי חלקם נדפסו בספר "אור יחזקאל". כמו כן היה קביעות לר'
מרדכי והיה נוסע בכל איסרו חג של פסח וסוכות אצל המשגיח בבני ברק. באחת הפעמים שהגיע
למעונו קם המשגיח לקראתו ונשקו על ראשו.
בהזדמנות אחרת התבטא המשגיח לאחר שיצא מביתו:"לא ראיתי אדם בעל שיעור קומה
ודרגת ביטחון כה גבוהה כמו ר'
מרדכי. כמו כן התבטא פעם לחתנו של ר' מרדכי לאחר שנודע לו שהוא חתן אצל ר' מרדכי אמר
לו:"ר' מרדכי הלוא משלנו הוא דע כי
בעל בטחון גדול הוא"
משך כ שנים היה לו קביעות חברותא עם המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה
זצוק"ל. עיקר לימודם המשותף משך רוב
השנים היה בלימוד מסכתות הש"ס
ושו"ע. בשנים האחרונות הגו בצוותא בכתבי "הסבא מקלם". המשגיח ר' שלמה התבטא פעם : "מכיר אני שני
צדיקים ואחד מהם הוא ר' מרדכי צוקרמן" כמו כן בהספדו על ר' מרדכי אמר:"
כל מי שהכיר אותו ודיבר איתו ראה לפניו
אדם השלם".
בשנת תשמ"ה הוציא ר'
מרדכי פירוש "פתח השער" על ספר שערי תשובה לרבינו יונה גירונדי את הפירוש הוציא בעילום שם.הגרא"מ שך
זצוק"ל בהסכמתו על פירוש הנ"ל כותב אודותיו בזה הלשון:" גברא רבה
גדול בתורה ויראת ה' היא אוצרו ורוצה בעילום שם.... ויען שהנ"ל רוצה בעילום שם באתי רק להודיעו לרבים שכל זה
יוצא מאיש טהור גברא מלא ביראת ה' ושוקד על התורה כל הימים"
הגאון ר' נחום פרצוביץ זצוק"ל התבטא עליו:"חושב הוא שהוא
יושב בפרבר המרוחק בגבעת שאול ובכך יכול להסתיר את עצמו , תדעו שצריך לעקוב אחריו
בכל תנועה ותנועה שלו וללמוד ממעשיו"
המשגיח הגה"צ ר' דן סגל התייעץ פעם עם ר' מרדכי בעניין מסוים
ולאחר מכן פנה לשאול בעניין זה גם את הגאון רבי שלמה זלמן אויירבך
זצוק"ל, וציין בדבריו כי כבר העלה
עניין זה בפני ר' מרדכי. מיד אמר לו הגרש"ז:"
לאחר שנמלכת בר' מרדכי לא אומר לך בעניין זה דבר" ביקש ר' דן :"אבל אני רוצה לדעת גם מה דעת הרב בזה?" אמר לו
הגרש"ז:"אינך יודע מיהו ר' מרדכי. אחרי שהוא ענה לך לא אענה לך
כלום בנדון אלא תעשה מה שהוא אומר". והמשיך הגרש"ז להפליג בשבחו של ר'
מרדכי בסגנון שמעולם לא נשמע מפיו על אף אחד.
ידידו ורעו הגאון רבי חיים
שטיין זצוק"ל ראש ישיבת טלז כותב
בהסכמה לספר "יחיד ודורו" :"היה לפלא בזיכוך נפשו הטהור ובשקידתו בתורה ללא הרף ובדורו לא ראיתי
עובד השם כמוהו"
נתקיים בר' מרדכי מאמר חז"ל " כל העוסק בתורה
מבפנים, תורתו
מכרזת עליו מבחוץ' ובשנותיו האחרונות יצא שמו כצדיק גוזר
והקב"ה מקיים. שברכותיו מתקיימות ופועל נשגבות בתפילותיו הזכות. ואלפים
רבים מכל קצווי תבל השכימו לפתחו לזכות להתברך מפיו וליהנות ממנו עצה ותושייה. ולבקש להעתיר בעדם.
בשנת תשנ"ט הוקם הקהילה הנודעה לתפארה קהילת פרושים. מייסדי הקהילה תרו אחר דמות מופת שתעמוד בראשם ותכוון את דרכם
וכמועמד טבעי ראו את ר' מרדכי. מאחר שידעו
שר' מרדכי בורח כל ימי חייו מכל הצעה שריח
של משרה נודף הימנו הציעו לפניו את הצעתם
בהיסוס מה, ומה רבה היה פליאתם כי ר' מרדכי נענה בשמחה להצעתם. כשהוא רואה ביסודה ובארגונה של הקהילה
"הצלת הדור לדורות". פירש ואמר מקובלני ממורי ורבי "החפץ חיים" כי בעבור הצלחת המשך הדורות יש לפעול במסירות נפש.
והרי קהילת פרושים מהוה עוגן הצלה לדורות. וזה היה פשר יציאתו מגדרו והסכמתו לקבל עליו עטרת של
"עומד בראש".
ור' מרדכי לא הסתפק בעמידה בראש אלא פעל והדריך באומר ובמעש יעץ
וכיוון את העוסקים במלאכת הקודש. הרבה ברעיונות והצעות מעשיות להרחיב ולבסס את קהל
פרושים.
בשנתו האחרונה ביקש לייסד כולל מיוחד להוראה. מהם יצאו גדולי מאורי
הוראה עבור קהילת פרושים. ובעת הנחת אבן הפינה לביהמ"ד קהל פרושים בבית
שמש, אמר:"הקהילה מתרחבת ב"ה
ואברכים צעירים זקוקים לרבנים ומורי הוראה. וצורך השעה להכשיר בני עלייה להיות מורי הוראה בישראל ואכן נתקיים רצונו
לאחר פטירתו ובשנת תשס"ט הוקמה קרן לעידוד סמיכת מרביצי תורה והוראה בקהל
פרושים. הקרן שנושאת את שמו "זכרון מרדכי" הוקמה ע"י מקורבו רבי
אברהם שמואל גראס ומעניקה מידי שנה מלגה
מכובדת עבור תלמידי חכמים מופלגים אשר נבחרו לחתני תורה והוראה ודיינות. ומתעתדים להיות מרביצי תורה בישראל.
היה מיצר בצרתן של ישראל, בשנותיו האחרונות פקדו הרבה צרות על כלל
ישראל ודבר זה נגע אל ליבו הרחום והטהור עד
שהתבטא פעם שמוכן הוא לקבל על עצמו יסורים אם יוקל
ע"י זה צרתן של ישראל. ואכן כמה
חודשים לאחר התבטאות זו חלה את חוליו אשר
ממנו לא קם. משך שנה שלמה סבל ייסורים
קשים אשר קיבלם באהבה.
יצא נשמתו בטהרה בשבת קודש
פרשת וירא בעת רעווא דרעווין כ מר חשוון
תשס"ד בשנת הצ"ב לחייו.
הובא למנוחתו במוצאי שבת בכבוד גדול אשר כשאלפים רבים ליוו אותו ביכהו
והספידהו כראוי. ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
עם תום השנה יצא ע"י בניו ותלמידיו את ספרו "לב מרדכי" מאמרים והגיוני מוסר חידושי תורה והארות.
ויתר גדולת פרשת מרדכי ומעשה תקפו וגבורתו הלא הם כתובים בספר "יחיד
ודורו" ב כרכים שיצא לאור בשנת תשע"א. יהי זכרו ברוך
זכותו יגן עלינו
 |
| הצדיק הירושלמי רבי מרדכי צוקרמן לומד תורה |
 |
| תלמיד מרן החפץ חיים רבה של קהילת פרושים בירושלים רבי מרדכי צוקרמן זצוק"ל |
 |
| רבי מרדכי צוקרמן בפינתו הקבועה בבית הכנסת פרושים בגבעת שאול |
 |
| רבי מרדכי צוקרמן עם המשגיח רבי שלמה וולבה בבית הכנסת פרושים |
