רבי שלמה בן רבי אברהם פרחון היה אחד מהראשונים וחי במאה ה 12 לספירתם כותב בספרו "מחברת הערוך" תחת הערך מנח
:" ויכינו את המנחה" בראשית מג, כה.
"ויחר
למשה מאד ויאמר אל יהוה אל
תפן אל מנחתם" (במדבר טז, טז. )כמשקל משחת מן משח. פ' דבר
שמקריבין לגדולים. מנחת ערב (תהילים קמא)
פ' עולת הערב. וכן "ויהי בעלות
המנחה ויגש אליהו הנביא" פירוש משש
שעות ומחתה והצלאה והא שעת תפלה לכל ישראל
שנא' :"ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה" תהילים (נה, יח.)
ומאותה שעה אסור לאדם ליכנס למרחץ ולא להתחיל מלאכה,ולא
לאכל,ולא לדין עד שיתפלל מנחה. וכן מנהג
כל ישראל, בכל מקומות מושבותיהם חוץ מארץ
אדום מפני שהיו מתחילה עניים הולכים בכפרים עד הערב, חוזרין לבתיהם ומתפללין מנחה
ומעריב בשעה אחת, ואמרו רבותינו כל העושה כך נקרא פושע, אע"פ שנתעשרו אין
מתפללין אותה בעתה. ואע"פ שהוא מפורש
בברכות עד חצות, הרי הן עובדין ועושין כל דבר, שירצו קודם תפילת המנחה והוא רחום
יכפר עונותיהם ועונותינו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה