השמיים הורידו דמעות על הצדיק רבי חנינא נמירובסקי

נסיעה ארוכה עשיתי מצפת לירושלים להשתתף בהלוויתו של רבי חנינא.  

כל מי שלמד מסכת סנהדרין מז. נזכר במאמר של רבי נתן "היו גשמים מזלפין על מטתו זהו סימן יפה למת"  כל מאות משתתפי הלוויה, הסתכלו  כלא מאמינים, בשעה 1:30 בצהרים הסתיימו ההספדים, והחלו לקחת את המיטה,  מביתו ב"בתי ויטנברג" לכיוון מלכי ישראל, ואז טיפות גשם החלו לרדת.  השמיים היו ללא עננים, השמש האירה חזק, ומאיפה הגשם הגיע??? כולם היו בתחושה שהשמיים בוכים על רבי חנינא.  ברגע שהמיטה  נכנסה לתוך הרכב של החברה קדישא, הפסיק הגשם.

כשהגעתי לביקור,  וראיתי את הדמות של רבי חנינא,  בבית הכנסת "זכרון משה"  הוא לבש בגדים מרופטים, וחשבתי אולי עוד אחד מהדמויות של הקבצנים והכוכבים של זכרון משה.... לא ידעתי שמולי עומד יהודי צדיק נסתר, תלמיד חכם עצום.

שיעורו של מגיד השיעור הנפלא, רבי אריה לייב שפירא שליטא בזכרון משה, גיליתי שאחד ממשתתפי השיעור, היה רבי חנינא.

ומאחר וראייתו של רבי חנינא, לא הייתה טובה, הוא היה  יושב, ושומע את השיעור,  ללא גמרא, ומהשתתפותו בשיעור, גילו כולם, את מידת בקיאותו  בע"פ של התורה, בכל מכמניה.

בחודש אלול תשעג ראיתי, שהוא ירד עשרה קילו ממשקלו, לקחתי אותו לבית החולים, "ביקור חולים", על מנת שיעבור בדיקות, בזמן ההמתנה לרופא, שהוא החל

ללכת לשיעורי תורה בגיל 18 ומידי יום הוא הלך ללמוד בחמישה שיעורי תורה.  כששאלתי אותו על גזירת גיוס תלמידי הישיבות, הוא ענה לי, "משום שמזלזלים בבית כנסת ומדברים  וזה  מקדש מועט,  אסור לדבר בבית הכנסת דברים בטלים,  זה הלכה מפורשת, בשביל זה הגזירה  בשביל שאנשים יפסיקו את זה,  הגזירה תתבטל,  אם אנשים יפסיקו לדבר בבית הכנסת" רבי חנינא, לא השקיעו במלבושים מכובדים בעולם הזה, אבל  ניתן להגיד עליו,  יהודי שנהנה מיגיע עצמו,  הוא עסק בצביעת בתים, וקיים את "יגיע כפיך כי תאכל" ואין ספק שבשמיים  פסקו: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".

מגיל 14 עד גיל 18 הוא עבד, ובגיל 18 הוא החל ללמוד  מידי יום חמישה שיעורים. אין לי ספק שעל יהודי זה, התקיים העולם.